אז מה בעצם סיפרתי לכם? על החברות שלי עם הילה ואנה עד כיתה ד', על הריב עם הילה, על ההתנתקות עם אנה, על ההתחברות עם רינת (שכמו שהבנתם מקריאת הפוסטים שלי מבין שלהתחבר עם רינת זה בעצם להתחבר עם רינת ונוי.
זוכרים את הריב שסיפרתי לכם עם רינת? שאני ונוי היינו "BFF's" (אני עדיין שונאת את המילה הזאת) ורינת הייתה עם יותר בנות, היו לה יותר חברות, יותר בנות רצו להיות איתה, היא לא הייתה צריכה לפחד להיות לבד.
אז בכיתה ו' השלמנו.. ובואו אני אספר לכם משהו, אני ורינת תמיד היינו יותר קרובות יחסית (כי נוי היא מגעילה), אבל אחרי שהשלמנו, זה לא בדיוק חזר לעצמו, זה היה סוג של "סגירת פערים" זה היה סוג של "התבגרנו, אנחנו לא יכולות להיות "ברוגז" כמו ילדות בגיל 3" אבל שום דבר לא חזר לעצמו.
פעם חשבתי שזו צלקת חמורה, חשבתי שזהו. איבדתי את רינת. אנחנו לא נחזור להיות מה שהיינו פעם. היום אני מבינה שזה רק פצע, אבל פצע או לא הוא משאיר אחריו צלקת קטנה. מיום ליום התקרבנו יותר ויותר והיום אפשר לומר שעוד מדרגה אחת ואנחנו לגמרי חברות. אבל המדרגה הזאת? היא לא תתאפשר. למה? בגלל שני גורמים. נוי וחלי. אה לא הכרתי לכם את חלי? נו טוב, אם אני אתחיל לרשום על חלי זה לא יגמר, אני פשוט אבטיח לכם שחלי תקבל פוסט משלה. "המפקדות" שלי ושל רינת אף פעם לא ירשו.
זוכרים את הריב שסיפרתי לכם עם רינת? שאני ונוי היינו "BFF's" (אני עדיין שונאת את המילה הזאת) ורינת הייתה עם יותר בנות, היו לה יותר חברות, יותר בנות רצו להיות איתה, היא לא הייתה צריכה לפחד להיות לבד.
אז בכיתה ו' השלמנו.. ובואו אני אספר לכם משהו, אני ורינת תמיד היינו יותר קרובות יחסית (כי נוי היא מגעילה), אבל אחרי שהשלמנו, זה לא בדיוק חזר לעצמו, זה היה סוג של "סגירת פערים" זה היה סוג של "התבגרנו, אנחנו לא יכולות להיות "ברוגז" כמו ילדות בגיל 3" אבל שום דבר לא חזר לעצמו.
פעם חשבתי שזו צלקת חמורה, חשבתי שזהו. איבדתי את רינת. אנחנו לא נחזור להיות מה שהיינו פעם. היום אני מבינה שזה רק פצע, אבל פצע או לא הוא משאיר אחריו צלקת קטנה. מיום ליום התקרבנו יותר ויותר והיום אפשר לומר שעוד מדרגה אחת ואנחנו לגמרי חברות. אבל המדרגה הזאת? היא לא תתאפשר. למה? בגלל שני גורמים. נוי וחלי. אה לא הכרתי לכם את חלי? נו טוב, אם אני אתחיל לרשום על חלי זה לא יגמר, אני פשוט אבטיח לכם שחלי תקבל פוסט משלה. "המפקדות" שלי ושל רינת אף פעם לא ירשו.
