אבל אני מניחה שזה כנראה הסוף שלי פה (וואו, אוקיי, דרמטי)
די הדחקתי את זה, אבל אני רואה שהמון זמן לא נכנסתי לפה, מרגיש לי כמו שנה
וזה מצחיק,
כי פעם הייתי בטוחה שאני אכתוב בבלוג הזה עד שאני אהיה זקנה.
אבל זה לא ככה.
אני כותבת, אני עדיין כותבת המון
אבל לא פה.
הבלוג הזה מסכם באופן מושלם את תקופת ה12-13 שלי
אולי מעט מאוד מארבע עשרה
מסכם כל כך טוב שלפעמים אני שוחכת
אבל הבלוג?
הוא זוכר.
פורס את הזמנים הללו באופן יפהפה.
ובכל פעם שבא לי להיזכר הוא נמצא שם.
היום אני כבר בת 15
וזה לא אותו הדבר
הבלוג הוא כבר לא מה שהוא היה פעם בשבילי, וזה בסדר.
כי החיים ממשיכים, ואני משתנה יחד איתם.
אני תוהה אם יש מישהו שקורא את זה וזוכר אותי, אם מישהו מזהה אותי מפה.
בכל מקרה,
להתראות.
אני אבוא לבקר לפעמים, את ריין בת ה12
אוהבת *:
אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה פרישה,
אבל אני מניחה שזה כנראה הסוף שלי פה (וואו, אוקיי, דרמטי)
די הדחקתי את זה, אבל אני רואה שהמון זמן לא נכנסתי לפה, מרגיש לי כמו שנה
וזה מצחיק,
כי פעם הייתי בטוחה שאני אכתוב בבלוג הזה עד שאני אהיה זקנה.
אבל זה לא ככה.
אני כותבת, אני עדיין כותבת המון
אבל לא פה.
הבלוג הזה מסכם באופן מושלם את תקופת ה12-13 שלי
אולי מעט מאוד מארבע עשרה
מסכם כל כך טוב שלפעמים אני שוחכת
אבל הבלוג?
הוא זוכר.
פורס את הזמנים הללו באופן יפהפה.
ובכל פעם שבא לי להיזכר הוא נמצא שם.
היום אני כבר בת 15
וזה לא אותו הדבר
הבלוג הוא כבר לא מה שהוא היה פעם בשבילי, וזה בסדר.
כי החיים ממשיכים, ואני משתנה יחד איתם.
אני תוהה אם יש מישהו שקורא את זה וזוכר אותי, אם מישהו מזהה אותי מפה.
בכל מקרה,
להתראות.
אני אבוא לבקר לפעמים, את ריין בת ה12
אוהבת *: