עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

חברים
רות.תיאוהדסDanielle
הבלוג נפתח ב14.12.13 ッ

הוא נועד לפריקה שיתוף והבעת דעה.
סוף סוף אפשר לפרוק בלי להתבייש, ולספר את הכל 100% נכון
סוף סוף אפשר לשתף מישהו בלי שישפוט אותי
סוף סוף אפשר להביע דעה בלי לדפוק חשבון לאף אחד
אני מרגישה שאני יכולה להיות פה אני, אני האמיתית וזה נותן לי תקווה.

היום שלי, לימודים, חברה, בנים ובכלל..

15/01/2014 20:18
Rain
לימודים, מעורבב, אהבה, יחס, דיאטה
היי בלוגרים, היום בא לי לספר לכם על היום שלי
כדי להבין הכל יותר טוב אני ממליצה לכם לקרוא את הרשימה שלי שנמצאת בצד שמאל, קוראים לה "אנשים". אז ככה- 

מבחינה חברתית- 
אפשר לומר שדי הצלחתי להתרחק מנוי, הייתי עם ילדה שתכף אני אוסיף לרשימה של האנשים. נקרא לה שני. איך הכרתי אותה? הקבצה ב' בחשבון.
זה מצחיק כי היינו פעם שתינו בהקבצה א' וירדנו יחד, היא נחמדה+ אין לי תלונות לגביה היום היו שתי הפסקות והיא הציעה לי להסתובב בשתיהן יחד מה שהוריד את נוי מהגב שלי לקצת, אבל ראיתי שהיא כביכול "לא מרשה לי להיות איתה" שולחת מבטים זועמים, מנסה לעצור אותי אבל לא כל כך הצליח לה, ובאמת חשבתי שזהו, הגיע הזמן להיפטר ממנה! נמאס לי שהיא מתעללת בי, וכן אולי זו תגובה מוגזמת לדעתכם אבל אני סבלתי מספיק איתה, נמאס לי להיות שפוטה, נמאס לי להיות חיילת שלה, התקשחתי עם הזמן והגיעה הזמן להראות לה. התכנית שלי יצאה לפועל השבוע, רוב הזמן הייתי בתא השירותים, התחבאתי מנוי ובכלל, מכל מי שינעץ בי עיניים. כמובן שאם הייתה לי אפשרות להסתובב עם מישהי נחמדה קפצתי על ההזדמנות אבל אני אף פעם לא אהיה מה שנוי הייתה, אני לא אתן לאחרים להרגיש משהו שאני הרגשתי, אני לא הולכת להיות "נדבקת" אני יודעת מתי אני לא רצויה. 
***


מבחינה לימודית-
זוכרים את הפוסט שלי? על מבחן ההקבצות? למי שמעוניין לדעת על מה אני מדברת אז הנה- תלחצו על זה ותקראו את הפסקה הראשונה- יום בחיי
אמרתי שהיה חרא נכון? אז החדשות הטובות הן שקיבלתי 83, הרעות הן שאני לא בטוחה שאני עולה הקבצה, שאלתי את המורה והיא אמרה לי שהיא ושאר המורות עוד דנות מי עולה, נשאר ויורד. זה פאקינג עינוי כי כל יום מחדש מאז יום רביעי הקודם אני מצפה שיגידו לי את התשובה, פאקינג קמה עם הרגשה שלילית+סקרנית בבוקר לדעת והיא אף פעם לא אומרת לי! לעזאלזל! פשוט תעבירו אותי להקבצה א'! אתם לא מבינים שאני כל כך רוצה את זה? מה לא עשיתי, התפללתי לאלוהים (כאחת שעוד לא סגורה על עצמה אם היא מאמינה או לא), חרשתי וישבתי על התחת, וכל כך רציתי.. אני מפחדת להתאכזב. 

***

מבחינת בנים-
זוכרים את יאן? "הקראש הקצר של שיעור אנגלית"? 
אז כן, ברור שאני לא מאוהבת בו אבל וואו, הוא פשוט כל כך מקסים... וחתיך... וחכם... וכובש... ושואל אותי איך רושמים שותה בפאסט סימפל כי הוא שכח ואין לו כוח לבדוק בספר... אלוהים אדירים. אני פשוט כל כך סתומה! גם ככה הוא כל הזמן עם הידידה המושלמת שלו, נורית.. 
ואורן? כרגיל, ממשיך לא לשים לב אליי, אבל יש לי הרגשה שהוא יודע, יש לי הרגשה שפשוט כיף לו להתנגש בכתף שלי, סתם כי אני לא קיימת, מי אני שתקבל יחס? עוד פעם הוא מתנהג אליי כאילו אני שווה 10 אגורות... 

***

מבחינת דימוי עצמי-
אני לא מצליחה להביט כבר במראה, למה? למה כל הבנות יפות ורק אני לא? למה האף גדול? השפתיים חסרות צבע? מצח בומבסטי? שיער שלא יודע להסתדר? ואני ממשיכה להשמין, להתמכר לשוקולד הזה, לפעמים לא אוכלת בכלל, לפעמים מגזימה באכילה, נמאס לי לשנוא את עצמי והייתי רוצה לדעת איך זה להיות אחת שאוהבת את המראה שלה, אחת שאנשים מסתכלים עליה במבט של "איזה יפה היא".. 

***

ובכללי-
יש לי הרגשה שהמורה למתמטיקה מחבבת אותי, ואולי אני בכל זאת אעלה הקבצה, אוי אלוהים אני כל כך רוצה את זה.. אני פשוט רוצה את זה כל כך.. 
ד"א, חשבתי לגוון ולתת לכם אחד מהשירים שאני אוהבת אצל לינקיו פארק, אחלה להקה שאפשר פשוט למכור לה את הרגשות שלכם-

אלינורThe Cheshire Catme-***
אלינור
15/01/2014 22:13
מזדהה בקטע השלישי, לא שמים לב אליי
Rain
18/01/2014 12:44
כן הרבה מאיתנו מכירות את ההרגשה..
Rain
25/03/2014 15:26
נכון שזה חרא?
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון