הפוסט הזה יהיה קצר ומתומצת (ככה לפחות אני מתכננת).
אני לא אשתמש פה בשם הפרטי האמיתי שלי כי אני יודעת שיהיו פה סודות, אז מהיום קוראים לי ריין כי אני מתה על הגשם. למה? כי גשם בשבילי זו מקלחת שמנקה את הנשמה, לא באופן מלא אך אני מרגישה הרבה יותר טוב ופחות מועקה על הלב אחרי איזה גשם טוב כשאני בלי מטרייה או מעיל.
החלטתי לכתוב בלוג לפני שבוע בערך כשילדה אחת מסטיפס (אתר לבני נוער) דיברה איתי, ואיך שהוא עברנו על הקשיים שאני עוברת, והיא אמרה שכדאי לי לכתוב בלוג. האמת? בהתחלה אפילו לא חשבתי לכתוב בלוג. איך זה יעזור לי בחיים האישיים? הבעיות הן בעיות ויש בעיות שאי אפשר לפתור! אז איך זה שלכתוב ולפרסם את זה יעזור לי?
ואז קלטתי שזה דווקא רעיון די נחמד. לפרוק רגשות, וגם בלי לדפוק חשבון. אז הנה חשבתי כן או לא, ועכשיו אתם כבר יודעים מה הייתה הבחירה שלי.
אני לא אשקר לפעמים הבלוג שלי יהיה דכאוני מידי, מידי פעם הוא יהיה קיטשי מידי, מידי פעם אני אצא ממש פראיירית, ומידי פעם אני אצא חסרת לב
אבל מה לעשות? זו אני ריין, נעים להכיר.
החלטתי לכתוב בלוג לפני שבוע בערך כשילדה אחת מסטיפס (אתר לבני נוער) דיברה איתי, ואיך שהוא עברנו על הקשיים שאני עוברת, והיא אמרה שכדאי לי לכתוב בלוג. האמת? בהתחלה אפילו לא חשבתי לכתוב בלוג. איך זה יעזור לי בחיים האישיים? הבעיות הן בעיות ויש בעיות שאי אפשר לפתור! אז איך זה שלכתוב ולפרסם את זה יעזור לי?
ואז קלטתי שזה דווקא רעיון די נחמד. לפרוק רגשות, וגם בלי לדפוק חשבון. אז הנה חשבתי כן או לא, ועכשיו אתם כבר יודעים מה הייתה הבחירה שלי.
אני לא אשקר לפעמים הבלוג שלי יהיה דכאוני מידי, מידי פעם הוא יהיה קיטשי מידי, מידי פעם אני אצא ממש פראיירית, ומידי פעם אני אצא חסרת לב
אבל מה לעשות? זו אני ריין, נעים להכיר.
אוהבת,
ריין.
;){kind=link}