נגמרו לי התירוצים,
אין לי טיעון מנומק היטב, שיפיל אתכם מהרגליים.
כל האנרגיה שבזלזול, באנטיגוניזם, עברה לה במהירות ברגע שהבנתי שנמאס לי לשקר לעצמי.
אולי מוטב ככה,
בהתחלה יהיה קשה,
ירימו גבה- אבל אני בשלי.
השאלה תמיד הייתה- 'למה לי?'
בחודשים האחרונים היא נהפכה ל-'למה לא?'
מה רע לי קצת לשבור את החוקים,
מה רע לי לרצף מחדש את הרציונל,
לשפץ במעמקי ההשקפה
האם ככה אהיה תמיד?
שאלתי את עצמי לפני כמה חודשים?
פועלת בניגוד למחשבותיי,
מסיטה את עצמי ממה שאני באמת רוצה?
אז בואו נעשה טרנספורמציה,
נשנה את הכללים-
נעשה פעם אחת משהו שאנחנו באמת רוצים.
זה טוב לי בנשמה, אני חייבת להודות.
זה מטופש נכון? זה נשמע מטופש.
אבל אני חייבת להודות שככה פתאום,
העולם נראה יותר טוב.
את מבינה?
תמיד משהו הרגיש לי חסר,
משהו חלף על פניי,
ולא הבנתי מה.
מעכשיו-
דבר חדש.
לנסות להשלים את החסר.
;){kind=link}