אני אוהבת את הריח שלו, של הקפה.
זה גורם לי לסוג של שיכרון חושים של שנייה בדיוק.
ריח ששום דבר לא יכול לחכות אותו. הרמוניה מושלמת של ריחות.
והצבע, כמה שאני אוהבת את הצבע שלו, זה עם החלב. מוקה בגוון בהיר, ולפעמים כהה. זה אולי הצבע הכי יפה שיש.
אני אוהבת להחזיק את כוס הקפה בבוקר. כשהיא חמה ואני קופאת מקור בפיג'מה שלי.
הוא מעלה אדים ואני מקרבת את הפנים שלי כי סביר להניח שאני מצוננת ברמה קשה.
ולפעמים גם בקיץ, עם עוגה בצד ומלא קרח בתוך הכוס שלי.
אבל אני שונאת את הטעם.
כי לא משנה כמה סוכר או חלב תשימו המרירות תמיד תישאר שם.