עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

חברים
רות.תיאוהדסDanielle
הבלוג נפתח ב14.12.13 ッ

הוא נועד לפריקה שיתוף והבעת דעה.
סוף סוף אפשר לפרוק בלי להתבייש, ולספר את הכל 100% נכון
סוף סוף אפשר לשתף מישהו בלי שישפוט אותי
סוף סוף אפשר להביע דעה בלי לדפוק חשבון לאף אחד
אני מרגישה שאני יכולה להיות פה אני, אני האמיתית וזה נותן לי תקווה.

חיכיתי ליום שבו אכתוב פוסט כזה

25/11/2014 21:34
Rain
דיאטה, דימוי עצמי, אושר
ג'רארד היקר, 

הימים פשוט הרבה יותר טובים. אני מתחילה להתחבר יותר ויותר לבנות אחרות,להרחיב את המעגל החברתי וסוף סוף לא להרגיש דכדוך כשאני קמה בבוקר. אני פחות עצבנית על אנשים, אני מצליחה יותר בלימודים ויש לי חמצן לנשום. אני לא הכי חברתית בעולם, הפגישה שלנו לקולנוע התבטלה ואין לי ממש פייסבוקוואטסאפ או כל משהו לתקשר איתם, אבל לאט לאט.. :)

כשרע לי אני כותבת, הרבה, אפשר לראות את זה. אבל יכול להיות שבינתיים הכל כ"כ רגיל שאין מה לכתוב. אני אזרום עם היום שלי (: 

קודם כל, פאק (נו.. פאק מהקטע הטוב) כמה גשם, ראית? זה פשוט מושלם, זה המזג אוויר שלי- אני בחיים לא אבין אנשים שעוברים דיכאון חורף, אז נכון שיש פחות אור והגוף שלנו מקבל פחות סרוטונין (אויש, אני מרגישה חנונית על חח) אבל  כל הגשם, האוויר הקר (ד"א, אני רגישה מאוד לקור, כשלכולם נעים אני רועדת- ועדיין, למרות שזה מרגיש שזה כבר גובל במזוכיזם אני מתה על התחושה הזו) והרעש של הרעמים, פשוט הרמוניה לאוזניים! 

אני מפסיקה להתעניין במורה שלי פחות ופחות, שזה טוב, כי תכלס אין דבר יותר (רעםםם!!) מייסר מלאהוב מישהו שמנופף את הטבעת נישואין שלו לכל מקום בזמן שהוא מדבר. מנגד דביר מופיע לי כל הזמן בראש, שמצד אחד זה טוב, כי הוא תמיד שם. הוא פשוט שם עליי פס, ובד"כ כל מי שאני מחבבת, הוא לא שם עליי פס. אני לא אוהבת אותו ככה, כמו שאוהבים, הוא פשוט מצחיק ונחמד. 
היום יאן עבר מאחוריי הכיסא שלי ובאתי להזיז אותו, מפה לשם יאן סובל מכאבים ברגל הימנית (או השמאלית?) ואני (גשם!!) נבוכה. הסיטואציה הייתה משעשעת, אבל לא במיוחד- ביקשתי ממנו אלף פעמים סליחה, נראה לי שהוא סלח, אני מקווה שלא כואב לא יותר. 

בזמן האחרון גם יצא לי לחזור להתעניינות במשקל שלי, וכל עוד הרצון שלי שם אני רוצה להוריד טיפה. נכון, זה קשה, אני גם לא אוהבת את הגוף שלי מי יודע מה ואני נכשלת בלי סוף. אז מה?? אני לא אתן לזה לדכדך אותי ולהכניס אותי לדיכאון, אני אמשיך ואני אצליח. 

ריין. 

לא הבנתי את הפואנטה של השיר, בכלל, אבל הוא מתנגן לי בראש אז..

שאריות של החייםהדסDanielle
Danielle
26/11/2014 18:49
שמחה לשמוע שדברים משתפרים בשבילך D:
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון