משתפר (:

בדרך כלל אני רושמת פה רק דברים רעים, כי בדרך כלל אני מרגישה רע. 

עכשיו הכל יותר טוב. 

מבחינה חברתית, מבחינה לימודית, מבחינה אישית. 

ההפסקות לא כאלה חרא. כמעט תמיד יש מישהי. 

היום בדרך הביתה אחת החברות שלי הציעה לי ללכת לדיבייט, קראו לה אליס. 

לאליס אומנם נכנסת לרשימה השחורה.. אבל.. פתחתי דף חדש. וגם היא. אז היא די נחמדה, היא מקבלה אותי יפה. 

ובמצב החברתי הנוכחי שלי האסטרטגיה הכי טובה היא להגיד כן. פחות או יותר כאן אלו הרגעים שאני נמצאת בהשתלבות. שאנשים נהיים יותר נחמדים, שמציעים לי לצאת, שמדברים איתי. לא חייב להיות גאון הדור כדי להבין שכדאי להגיד כן. למה? כי זו לא רק היא. עוד בנים ובנות מהכיתה שלי (לפחות עשרה) הולכים למקום הזה, אז למה לא? 

אז חיכיתי לה בלובי ודי התחרטתי. כי מה לי ולחוג הזה? הייתי בטוחה שאני הולכת לעשות לעצמי פאדיחות על. בזמן שהלכנו והצטרפו עוד בנות, ביניהם נוי (שגם היא פותחת דף חדש.. גם אם יש לנו היסטוריה לא נעימה), ניקול, החברה הכי טובה של נוי וסרין שהיא חברה יותר קרובה של ניקול. החששות התגברו, אני מעט חרדתית וזה לא תורם לעניין. הן ניסו להסביר לי כל הזמן את העיקרון, אבל אני לא הבנתי. 

הכל נראה כזה מבלבל, והרגעים בהן הן חלקו חוויות- לא עוזר. הרבה שמות עלו באוויר ולמרות שנהניתי מההליכה איתן רק נלחצתי. 

כשהגענו הופרדתי מנוי ומאליס ונשארנו רק אני ניקול וסרין. אח"כ הצטרפו עוד שני בנים מהכיתה שלי, וילד אחד מבית ספר אחר- הייתה קבוצה אחרת שהייתה קשורה אלינו אבל היינו מופרדים. 

ואז התחלנו, היה מדהים. סוף סוף הרגשתי שאני יכולה להביע את הדעות שלי (ויש לי הרבה, אני דעתנית מאוד אבל גם ביישנית וזה לא שילוב טוב)- סוף סוף הרגשתי חלק ממשהו. נמאס להיות לבד בבית. היה פשוט כיף- אומנם קצת מסובך אבל כיף. 

ובכלל.. לא סיפרתי לך אבל הכל יותר טוב חברתית. אני כבר לא כבשה שחורה, אני כבר לא אאוטסיידרית. ומקווה שזה לא יחזור. 

אוהבת, ריין ששמחה כרגע