תשעה ימים. תעשה ימים ללא כתיבה.
אני חייבת לומר שהתגעגעתי, מאוד. התרגלתי לכתוב פה הרבה, אבל בזמן האחרון בחרתי בשתיקה. נכנסתי לבלוגר כמעט כל יום, כאילו שמשהו מחכה לי, אבל שום דבר לא חיכה. קראתי פוסטים של אחרים ויצאתי, נטולת פוסטים חדשים.
דברים השתנו, מעט, בכל זאת, עברו רק תשעה ימים. אבל עדיין התגעגעתי אלייך, כ"כ.
אני מודעת לזה שאמרתי לך שאני אף פעם לא אהיה אחת מהם, ואני לא. תעשה לי טובה, אני ריין. אני אף אחת מתוך האי של האף-אחדים, אני לא מהאלה שמוצאים נשמות תאומות בכל סוף שבוע, אני לא חברותית וטוב, אני קצת מוזרה.
ההפסקות עדיין מפחידות אותי באיזה שהיא צורה, אני כבר לא יכולה להסתפק בלבד שלי, אבל רוב הפעמים אף אחד לא יגיד לי לבוא איתו. אז איכשהו אני מוצאת, אבל אני כבר רואה את הפסקות הגיהנום הבאות. אני פשוט מנסה לשרוד.
בקטע של הלימודים אני בסדר. פשוט בסדר. אכפת לי קצת פחות ואני משקיעה קצת יותר. נמאס לי עם הפרנויות של הלימודים, זה רק מקשה עליי.
אני עדיין אוהבת אותו. אבל קצת פחות, ואני יודעת שמחר קצת יותר.
אבל בסך הכל אני בסדר. בוכה קצת פחות, מחייכת קצת יותר :) טפו טפו טפו.
ריין
;){kind=link}