עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

ילדונת טיפוסית בת 17, שחוזרת לפה מידי פעם כדי לספר את הסיפור הלא כל כך מקורי שלה :)
חברים
ElainSystem Meאני ?edyaVenusIM AL
תיאוהדסDanielle
הבלוג נפתח ב14.12.13 ッ

הוא נועד לפריקה שיתוף והבעת דעה.
סוף סוף אפשר לפרוק בלי להתבייש, ולספר את הכל 100% נכון
סוף סוף אפשר לשתף מישהו בלי שישפוט אותי
סוף סוף אפשר להביע דעה בלי לדפוק חשבון לאף אחד
אני מרגישה שאני יכולה להיות פה אני, אני האמיתית וזה נותן לי תקווה.

ימי ראשון

01/11/2014 16:29
Rain
אהבה
ג'רארד היקר, 

רוב האנשים לא אוהבים ימי ראשון. קל מאוד למצוא באינטרנט מאות ממים של 'אני שונא את ימי ראשון' באלפי שפות, במיוחד פה בישראל כי זה היום הראשון ללימודים אחרי שבת קלילה. גם אני פעם לא אהבתי את ימי ראשון. אפרוריים וחסרי כל גוון, בוקר עם מאות פרצופים עייפים, פקקים ורעשים של עקבים. משהו בבוקר הספציפי של ימי ראשון, טיפה יותר גרוע מכל בוקר של יום אחר. אצלי זה השתנה כששיבצו את שיעורי היסטוריה בימי ראשון. אח, שיעור היסטוריה. אני לא אוהבת את שיעור היסטוריה, אני אוהבת את מי שמלמד את שיעורי היסטוריה. בהתחלה חשבתי לקרוא לו בני בבלוג, אבל בני נשמע לי מעצבן. אז לא בני. 

חיפשתי וחיפשתי את השם המתאים, אבל לא מצאתי. בעצם, אין שם שיתאר אותו יותר טוב חוץ מהשם שלו, אבל הוא מיוחד מידי, והבלוג שלי חסוי, אז אני פשוט אשאיר אותו כ"הוא", הוא זה מסתורי, והוא מסתורי, ומסתבר שאני אוהבת ושונאת מסתורי באותו הזמן. אם הייתי צריכה לחזור על אותו יום ויום שוב ושוב, ללא ספק הייתי בוחרת ביום ראשון. כי לפתוח את היום בלראות את הפרצוף שלו, נותן לי קמצוץ של תקווה שאולי לא הכל כזה גרוע. 

האמת, אני לא יודעת מה גרם לי כל כך לאהוב אותו, כי אני יודעת בוודאות שזו לא הסמכות או הביטחון, זה לא משנה מה כל פסיכולוג או אדם בריא בנפשו, זה לא זה. היו לי מורים חתיכים בעבר, ועדיין לא התאהבתי בהם. היה לי קל יותר להתאהב בהם, אבל כשהם קוראים לך "חמודה" למרות המראה שלהם זה סתם נשמע כמו הערה פדופילית. אבל הוא בקושי שם לב אליי. כאילו שהוא יודע מהמבטים שלי שאני אוהבת אותו, כאילו שרשום לי וורנינג על הפרצוף, כל מה שאני יכולה לשאול אותו מהמקום שלי, זה איך מזג האוויר שם למעלה. בשביל גיל כמעט 14 אני לא כזאת נמוכה, 1.56, אבל לידו אני מרגישה כמו זאטוטה. מרחוק, כשאני בחלק האחורי של הכיתה והוא אי שם ליד הלוח, לא יושב אפילו לרגע (לא כמו המורה העצלניות שלי שנרדמות שם בכיסא.)  מתרוצץ בכיתה, מדבר על המהפכה הצרפתית. ואני, חולמת אך מקשיבה. אני מרותקת לדברים שלו, הוא מעביר את מבטו על ילדי הכיתה, ואז עליי, ולרגע אחד זו רק אני והוא שם בכיתה, ואז המבט שלו ממשיך, ואני? נו טוב. אני נותרת אי שם בחשכה. לפעמים קל להיות מאוהבת בו, כי יש לי 45 דקות של בהייה בו, אם אני אסתכל על ילד מהכיתה שלי ככה, הוא יגיש עליי תלונה במשטרה. או יגיד משהו מביך. אבל מצד שני, גם עם העולם יתהפך, שוקולד עלית ייפול מהשמים וחתולים ינבחו, הסיכויים בינינו עדיין שווים לאפס. הוא פאקינג נשוי, אני כלבלב רטוב מהרחוב בשבילו. מצד שלישי, זה אומר שאני לא חייבת להשקיע יותר מידי בשבילו, ז"א אני לא אומרת שאני נשארת יותר זמן מול המראה לפני השיעור שלו, אני פשוט אומרת שגם ככה הוא לא יסתכל עליי, אז לא צריך לדאוג עם יהיה לי איזה שוונץ קופצני מהתסרוקת (למרות ששוונצים כבר אין לי מאז כיתה ח'). 

חכה רגע, נראה לי שיורד גשם. פאק. כן. מושלם. לכתוב לך עם צלילי הגשם+בלדה מרגשת רג'ינה ספקטור עם  תריסים מוגפים זה חלום.

ברור שבסביבה של בנות (שאני לא נמצאת בה יותר מידי, אם להודות) יש ריכולים. ובד"כ, תמיד מרכלים על המורה החדש\ה, עליו בפרט. תמיד היו להן תגובות רעות, קיבלתי את הרושם שהן לא מתות עליו, אבל מי יודע? אולי זה פסיכולוגי. אולי אף אחת לא רוצה להודות שהוא די נחמד כי זה מרתיע. ואולי הן באמת חושבות שהוא מכוער, ואולי הוא באמת דומה ל..ארנב? (אל תשאלו..) עדיף לי שלא ידברו עליו בכלל. כי אם הן יגידו דברים טובים עליו, אז זה יהיה די מעצבן, כי תכלס מי אוהבת הצהרות אהבה של חברות כשההצרות האלה בעצם יכוונו לאלה שהן אוהבות? אבל אני גם לא סובלת לשתף פעולה עם השנאה האמיתית\מזויפת, אני לא רוצה לצחוק עליו או להגיד עליו דברים רעים, אבל אני חייבת, כי אם לא אני ארגיש כמו חשודה ראשית. 

אני אוהבת אותו. 

אוהבת גם אותך, ריין

ואולי בגלגול הבא, את השיר הזה הכרתי בגללו- 

הדסits just me .הַחַיִּים שֶׁלִּיDanielle
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון