ג'ורג' היקר,
אז כן, הגוף שלי לא מרהיב. יש לי כרסונת, וירכיים פנימיות, ורגליים קצת מידלדלות, והתחת שלי הוא כנראה התחת הקופצני ביותר שאי פעם נראה. (גיחוך).
אבל יודע מה קרה החופש הזה? משהו שלא חשבתי שאי פעם יקרה. הסתכלתי במראה, ואשכרה אהבתי את היצורה שנשקפת מולי. ברור ברור, הגוף עושה לי צרבת אבל זה בתהליכים. זה לא שאני לא רואה את הפגמים, האף שלי עדיין מזעזע בפרופיל, והמצח שלי עדיין ארוך אבל זה לא נורא כמו פעם. ואני שמחה שזה ככה.
אבל יודע למה זה ככה? כי זו רק אני והמשפחה שלי. זו התקופה הטובה, אני חותמת לך שכשיתחיל הבית ספר הביטחון שלי ירד במהירות ובחדות.
אבל לבינתיים? אני אהנה מהיופי שלי, לפני שהוא נעלם.
ריין.
;){kind=link}