אני לא זוכרת את זה, הכל יותר מידי מעורפל. זה התחיל בזה שמילאתי בדלי מים קטן מים, שפכתי את המים מהחלון ואיכשהו, אני אפילו לא יודעת איך, גרמתי להצפה ברחבת הדשא הענקית,מדלי אחד קטן. ואז, אישה אחת, כנראה שזו הייתה אורטל (הלא אתיופית) מהאח הגדול, שלא אהבתי מההתחלה, שרצתה להיכנס לבניין. הבטתי אחוזת אימה עוקבת אחר המבט שלה, ומנסה לא ללכוד את המבט שלי בשלה. זה לא שהיא הכירה אותי, אבל אני מפחדת שהיא תתפוס אותי, תכעס עליי. היא התחילה ללכת. בהתחלה? כמו נמרה, נאבקה במים, אבל לאט לאט היא התחילה להראות כמה שהיא חלשה, ואיך היא טובעת בבריכה שמגיעה לה לברכיים, כמו ים סוער מגלים. לרגע ריחמתי עליה, אבל ידעתי שאני לא צריכה, בין כך ובין כך היא שונאת אותי ואני אותה, ותמיד תשרור בינינו שנאה. ואיכשהו? היא מצאה אותי, זה הסתכם בזה שההורים כעסו עליי.. אני חושבת.. לא זוכרת במעורפל.. אחר כך הופיעו לי ג'וקים בתוך הבית, אחד אחרי השני, וגם המחנכת שלי הופיעה, היא באמת מזכירה לי ג'וק כשחושבים על זה. היא לקחה את הג'וק במו ידיה והכניסה אותו למיקסר ענקי, עם מאות ג'וקים. הם התערבבו והיא... היא הכינה מהג'וקים עוגה? כן, זה מה שהיא עשתה. היא נתנה לי לאכול אותה ואמרה לי ללכת לתחנת אוטובוס, ואז ראיתי שם ילדה מכיתה ה' שתמיד מציקה לי, בדדניקית עם הרבה חברות, מכל הסוגים וכל הצבעים. ואז התעוררתי, 8:10, השעון לא צלצל, אני פשוט לא אלך היום לבית הספר.
אוהבת, ריין.
מוזר
;){kind=link}